אחרי ביטול הנובל לספרות: מה יעלה בגורל הפרס ומדוע מלך שוודיה צריך להתערב?

פרס נובל לספרות לא יוענק השנה, לראשונה מ-1943. כעת יש צורך בשינוי התקנון מהמאה ה-18 על מנת למנות חברים חדשים לאקדמיה השוודית. ואולם, לא נותרו באקדמיה די חברים פעילים לעשות זאת. 

פורסם ב"הארץ": https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.6054506

בפעם הראשונה מאז 1943 לא יחולק השנה פרס נובל לספרות, כך הודיעה הבוקר (שישי) האקדמיה השוודית האמונה על בחירת הזוכים מאז ייסודו של הפרס ב-1901. במקום הפרס שנדחה, תחלק האקדמיה בשנה הבאה שני פרסים, כפי שהיא עשתה רק חמש פעמים בעבר במחצית הראשונה של המאה העשרים. הרקע להחלטה הדרמטית, ע"פ הודעת האקדמיה, היא חוסר האמון באקדמיה ברחבי העולם וחולשתה הנוכחית, תוצאה של משבר חמור והתפטרויות מתוקשרות של כמה מחבריה.

מלך שוודיה, קארל גוסטאב ה-16, הודיע שהוא מכבד את החלטת האקדמיה בעוד ראש-ממשלת שוודיה, סטפן לופבן, הביע חשש לנזק שייגרם לתדמיתה של שוודיה בעולם. "זה לא טוב למוניטין (של שוודיה)", הוא אמר, "לכן זה חשוב כל כך שהאקדמיה תעבוד על מנת להשיב את האמון בה". גם שרת התרבות השוודית, אליס בה-קונקה, הביעה צער ואמרה שאירועי החודשים האחרונים הם מצערים מאוד בעבור עולם האומנות והתרבות. "האקדמיה השוודית היא מוסד עצמאי", היא כתבה ליומון השוודי אקספרסן, "והיא אחראית לבנות מחדש את האמון בעבודתה".

ע"פ הודעת חברי האקדמיה השוודית, תהליך בחירת הזוכה השנה כבר הגיע לשלבים מתקדמים והוא יימשך כרגיל. עם זאת התקבלה החלטה על דחייה בבחירה הסופית ובהודעה על הזוכה מכיוון ש"זה הכרחי שלאקדמיה יינתן זמן לשוב לכוחות מלאים, לערב מספר גדול יותר של חברים פעילים ולהשיב לעצמה אמון לפני שזוכה פרס הנובל הבא ייבחר". חברת האקדמיה, קריסטינה לוגן, אף סיפרה ליומון השוודי, דגנס ניהטר, שיש כבר רשימה קצרה והאקדמיה כבר בחרה חמישה מועמדים סופיים.

למרות שע"פ החלטת האקדמיה משתמע שהיא זקוקה לחברי אקדמיה פעילים חדשים במקום אלו שהתפטרו, הדברים אינם פשוטים כל כך. ע"פ תקנון האקדמיה, שנכתב עם היווסדה ב-1786, חברי האקדמיה ממונים לכל ימי חייהם ולא ניתן להחליפם עד מותם, גם אם הם התפטרו. במצב הנוכחי, לאחר ההתפטרויות, ישנם רק 11 חברים פעילים באקדמיה המונה בהרכב מלא 18 חברים, אך ע"פ התקנון הקיים יש צורך ב-12 חברים לפחות בכדי למנות חבר חדש או להדיח חברים קיימים. הפתרון המסתמן לבעיה זו היא שמלך שוודיה, שהוא פטרונה של האקדמיה, ישנה את תקנונה כך שניתן יהיה למנות חברים חדשים במקום אלו שכבר אינם פעילים. השינוי טרם נעשה אך המלך כבר הודיע שבסמכותו ובכוונתו לעשות כן. גם ע"פ הודעת האקדמיה כבר החלה עבודה על "פרשנות מודרנית של תקנון האקדמיה במיוחד בכל הנוגע לפרישה מרצון". בנוסף לכך האקדמיה הדגישה את הצורך בנהלי עבודה שיחזקו את ההוגנות, הסודיות ואי ההטיה של החלטותיה. זאת על רקע האשמות שזהותם של כמה מזוכי פרס נובל בשנים האחרונות הודלפו לפני הכרזת הזכייה, ובהם וויסלבה שימבורסקה, הארולד פינטר, פטריק מודיאנו והזוכה המפתיע מכולם – בוב דילן ב-2016.

דחיית הפרס אושרה גם ע"י קרן הנובל, קרן פרטית, עצמאית ונפרדת מהאקדמיה השוודית, שנוסדה בראשית המאה הקודמת על מנת לנהל את הונו של התעשיין והממציא השוודי אלפרד נובל המהווה עד היום את הבסיס לפרס. הקרן מסרה הבוקר (שישי) שהיא תומכת בהחלטת האקדמיה. "משבר האמון של האקדמיה השוודית השפיע בצורה שלילית על פרס הנובל", כתב יו"ר הקרן, קארל הנריק הלדין, "החלטת האקדמיה מדגישה את חומרת המצב ותורמת להגנה על שמו של הפרס לטווח רחוק". הלדין גם הדגיש שההחלטה לא תשפיע על קטגוריות הפרס האחרות.

המשבר באקדמיה שהביא לדחייתו של הפרס השנה נמשך כבר חודשים ארוכים אך השמועות על דחיית הפרס החלו בשבוע שעבר כאשר מקור באקדמיה סיפר לרדיו השוודי הציבורי שהאקדמיה צריכה "לקחת צעד אחורה אחרי הסערה במוסד על מנת להחזיר את האמון בו ולתקן את הנזקים". זמן קצר לאחר מכן אישר המזכיר הזמני של האקדמיה, אנדרס אולסון, שאכן מתקיים דיון בנושא בעוד פטר אנגלונד, מזכיר האקדמיה לשעבר ואחד מחבריה שפרש מפעילותו בה אמר ש"בהתחשב במצב באקדמיה ובטובת הפרס, ייתכן שהכי טוב יהיה לדחות את חלוקת הפרס השנה". היו אמנם חברי אקדמיה שהתנגדו תחילה למהלך, כמו יוראן מלמקוויסט, שאמר שמהלך כזה יהיה "שיגעון מוחלט", אך בסופו של דבר התקבלה ההחלטה הסופית אמש (חמישי) לאחר מה שהמזכיר הזמני, אולסון, הגדיר "דיונים ארוכים ואינטנסיביים". אולסון הוסיף ש: "עלינו לכבד את הזוכים, אלו של העבר ואלו העתידיים. כמוסד, עלינו להיות אמינים". בתשובה לשאלה כיצד תשיב האקדמיה את האמון בה ענה אולסון: "רק בעבודה ארוכה ובהכרה בחומרת המצב. התחלנו לעבוד על התחדשות האקדמיה. אנו נשתמש בייעוץ משפטי, נשתפר במה שאנו עושים ועלינו למנות בהקדם חברים חדשים".

הרקע להחלטה לדלג על חלוקת הפרס של 2018 הוא המשבר באקדמיה שהחל עם חשיפת האשמות בתקיפות מיניות שביצע אדם המקורב אליה, הצלם השוודי-צרפתי ז'אן קלוד ארנו, הנשוי לאחת מחברות האקדמיה, המשוררת קתרינה פרוסטנסון. בירור שנערך בעקבות חשיפת ההאשמות חשף חשדות למחדלים שונים באקדמיה שכללו אי סדרים כלכליים וכאמור, את הדלפת שמותיהם של כמה מזוכי פרס נובל בספרות. המשבר גרם לשורה של התבטאויות קשות של חברי האקדמיה אחד כלפי השני ולהתפטרותם של חמישה חברים וחברות, בהם קתרינה פרוסטנסון עצמה ומזכירת האקדמיה, שרה דניוס, שניסתה באמצעים שונים לשנות את התנהלות האקדמיה ולערוך בה רפורמה. המשבר זוכה להתעניינות רבה בשוודיה ובעולם במיוחד לאור העובדה שהוא החל בשנה שעברה כחלק מתנועת #Metoo עם חשיפת ההטרדות המיניות שביצע ארנו. ביקורת קשה נמתחה על האקדמיה על כך שהיו אלא דווקא שתי נשים, דניוס ופרוסטנסון, שנאלצו לשלם את המחיר ולהתפטר. היו גם שביקרו את האקדמיה על כך שהיא מתנהלת כמוסד אליטיסטי ואנכרוניסטי ואחרים זעמו על סגנונם של חבריה המשמיצים אחד את השני ומקיימים מאבק מחנאי בפומבי. מבקר ספרות אחד קרא לאקדמיה "מאפיה" ואחר תמה כיצד חברי וועדה שאינם מסוגלים אפילו לנהל דיון כמו אנשים מבוגרים יכולים לקבל החלטות על הפרס היוקרתי ביותר בעולם.

פרס נובל לספרות הוא אחד מחמישה פרסים שנוסדו ע"י התעשיין והממציא השוודי אלפרד נובל, ממציא הדינמיט, שהחליט ב-1895 שלאחר מותו הונו ישמש להקמת קרן שמדי שנה תחלק סדרת פרסים ל"אלו שהביאו את התועלת הגדולה ביותר למין האנושי", כך בצוואתו. שנה לאחר שכתב את צוואתו נפטר נובל והוא בן 63. ב-1900 הוקמה הקרן וב-1901 חולקו הפרסים הראשונים. מאז ועד היום מחולקים הפרסים מדי שנה כמעט במדויק ע"פ הנחיותיו של נובל. הוא זה שקבע את הקטגוריות של הפרס – פיזיקה, רפואה, כימיה, שלום וספרות  (פרס נובל לכלכלה איננו פרס נובל אמיתי, הוא נוסף כפרס נלווה ע"י הבנק השוודי המרכזי בשנות השישים) והוא גם זה שייעד לכל פרס וועדה שתקבע את זהות הזוכים, כל פרס והוועדה שלו.

במקרה של פרס נובל לספרות בחר נובל ב"אקדמיה השוודית" (Svenska Akademien),  מוסד שנוסד ב-1786 ע"י מלך שוודיה גוסטאב השלישי בהשראת האקדמיה הצרפתית שמטרתו היתה אז ונותרה עד היום לקדם את ה"טוהר, החוזק והנשגבות של השפה השוודית". מעבר להחלטה על זהות הזוכים בפרסי הנובל, האקדמיה מממשת את ייעודה כבר יותר מ-200 שנה ע"י הוצאה לאור של מילונים ולקסיקונים, חלוקת פרסים ומלגות מסוגים שונים ותמיכה כספית ביוצרים, יוצרות ומוסדות המקדמים את השפה השוודית.

114 יוצרים,זכו עד כה בפרס נובל לספרות, ביניהם  ארנסט המינגווי, אלבר קאמי, תומאס מאן, ווינסטון צ'רצ'יל, סמואל בקט וחוזה סראמגו. בשנים האחרונות לא מעט זוכים עוררו דיון ציבורי ער וגם ביקורת לא מועטה, ביניהם המשוררת הגרמנייה הרטה מולר והמוסיקאי בוב דילן. הישראלי היחיד שזכה בפרס נובל לספרות היה ש"י עגנון, שזכה בפרס במשותף עם המשוררת נלי זקש ב-1966.

 

מודעות פרסומת

מאת

David Stavrou דיויד סטברו

עיתונאי ישראלי המתגורר בשוודיה Stockholm based Israeli journalist

מחשבה אחת על ”אחרי ביטול הנובל לספרות: מה יעלה בגורל הפרס ומדוע מלך שוודיה צריך להתערב?“

  1. אחרי כמה בחירות תמוהות (ואני לא מתכוון לדילן)
    היה ניתן להבין שמשהו רקוב בממלכת שוודיה.
    די בחרך צר כדי שיחשפו אי הסדרים, הכיעור המניפולציות וכל הקילקולים המאפיינים גופים מסואבים.
    הגיע הזמן להוציא את האוויר מבלון ה׳נובל׳ ולהפסיק להתייחס לקביעותיו כאל דבר אלוהים.
    בסך הכל עוד פיקציה מנופחת עם מסורת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s