האם הימין האירופי מאיים לפגוע בזכותן הבסיסית של נשים לבצע הפלה?

במשך שנים היתה זכותן של נשים לבצע הפלות מובנת מאליה ברוב מדינות אירופה. אבל עליית כוחו של הימין ביבשת, בצרוף אג'נדות מיובאות מארה"ב, מאיימים לפגוע כעת גם בזכות בסיסית זו.

פורסם בהארץ: http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.4062321

העלייה בכוחן של תנועות הימין האירופאיות היא אחד הנושאים המרכזיים על סדר-היום הפוליטי של היבשת בחודשים האחרונים. ההישג האלקטורלי של החזית הלאומית בצרפת, התחזקותן של תנועות ימין פופוליסטיות בגרמניה ובשוודיה והמדיניות הריכוזית של המשטרים בפולין ובהונגריה מתפרשים בעיקר כתגובה למשבר הפליטים של השנתיים האחרונות ומעוררים דיון סוער על מדיניות ההגירה והשלכותיה. אך מעבר לנושא ההגירה יש נושאים אחרים המהווים כיום מוקדי מחלוקת בין הימין והשמאל באירופה. ביניהם ניתן למנות נושאים כמו החופש האקדמי, עצמאות בתי-המשפט, חופש העיתונות וזכויות קהילת הלהט"ב. אחד הנושאים האלו הוא נושא שבמשך שנים היה שולי יחסית – המדיניות כלפי הזכות להפסקת הריון. בחודשים האחרונים, עם זאת, ניתן לראות שינוי במספר מדינות ביבשת בהן הדיון על הפלות הפך לאחד הדיונים המרכזיים במדינה.

בשונה מאירופה, בצד השני של האוקיינוס האטלנטי נושא ההפלות מהווה את אחד הוויכוחים ההיסטוריים הגדולים בין שמרנים וליברלים. בארה"ב הפלות הן חוקיות באופן עקרוני מאז פסק-הדין של בית-המשפט העליון ב-1973 הידוע בשם רו נגד וייד (Roe vs. Wade) שהגן על זכותן של נשים לבחור להפיל בשם זכותן לפרטיות. עם זאת, כבר שנים רבות מתנהל בארה"ב וויכוח מוסרי בעיקרו בין מתנגדי ותומכי "זכות האישה לבחור" המתבטא גם כוויכוח פוליטי ומשפטי כלפי חוקים המגבילים באופן מעשי את הנגישות להפלות. הוויכוח בארה"ב משפיע גם על המצב במדינות נוספות. כבר בימים הראשונים לנשיאותו חתם הנשיא טראמפ, המתנגד להפלות, על צו האוסר על הענקת סיוע פדרלי לארגונים בינלאומיים שתומכים בהפלות או מסייעים בביצוען. צעד זה שננקט כבר בעבר אך בוטל ע"י הנשיאים הדמוקרטיים קלינטון ואובמה, ישפיע על נשים בכל רחבי העולם ויקשה על הנגישות להפלות במדינות רבות.

באירופה, לעומת זאת, המדיניות בעשורים האחרונים היתה פחות מעוררת מחלוקת. נכון להיום רוב מדינות היבשת מאפשרות הפלות. אמנם זוהי איננה זכות מוחלטת, היא שונה ממדינה למדינה ויש גם מדינות מעטות כמו מלטה ואירלנד האוסרות הפלות כמעט לחלוטין או מגבילות אותן למקרים של אונס או סכנת חיים לאם, אך מרבית המדינות מאפשרות הפלות בכפוף להגבלות והסדרים חוקיים שונים. בד"כ הזכות ניתנת בחופשיות בשליש הראשון של ההיריון ומוגבלת בשלב מאוחר יותר. מדינות מסוימות, כדוגמת בריטניה והולנד, מאפשרות הפלות גם בשלבי הריון מתקדמים יותר ובמדינות שונות יש חובת ימי המתנה ודרישה לקיום שיחות עם רופאים או עובדים סוציאליים. בניגוד לארה"ב הדיון על הנושא באירופה איננו בעל אופי מוסרי, דתי וערכי בלבד. הוא כולל גם שיקולים דמוגרפיים, מסורת של תכנון חברתי ומשפחתי והשפעות של העבר הקרוב כמו ההשפעה של הגוש הסובייטי לשעבר שאפשר קיום הפלות במדינות מזרח-אירופה.

כמו בתחומים רבים אחרים, שוודיה היא אחת המדינות הליברליות ביותר בתחום. "בשוודיה הפלות הן חופשיות ובחינם עד השבוע ה-18 להריון", אומרת נינה רוז, סגנית יו"ר ארגון הרופאות השוודיות, "עד לשלב זה נשים אינן חייבות לתת הסברים והן אינן נזקקות לאישור, גם לא מבני-הזוג, אך הן זכאיות לקבל ייעוץ או לפגוש פסיכולוג אם הן מעוניינות בכך. בין השבוע ה-18 לשבוע ה-22 להיריון נשים הנזקקות להפלה נדרשות לאישור של שירותי הרווחה. מקרים אלו הם בד"כ מקרים של מחלות קשות, פגמים חמורים של העובר או בעיות חברתיות. עם זאת, 93% מהפסקות ההיריון מתקיימות לפני השבוע ה-11". רוז מסבירה שמרבית ההפלות בשוודיה מתבצעות ע"י נטילת גלולה ומיעוטן ע"י התערבות כירורגית, פרוצדורה המתבצעת באמצעות וואקום ונמשכת 5-10 דקות.

הקונצנזוס לגבי המדיניות השוודית כלפי הפלות הוא אמנם רחב אך לאחרונה גרמה מיילדת אחת לכך שהנושא יעלה לסדר-היום וייבחן מחדש. אלינור גרימרק, אחות ומיילדת כבת ארבעים מיונשפינג (Jönköping) שבדרום שוודיה, ניסתה להתקבל לעבודה בשלושה בתי-חולים ומרפאות באזור מגוריה. במהלך התהליך, שהחל ב-2013, הבהירה גרימרק למעסיקיה הפוטנציאליים שהיא איננה מוכנה להשתתף בקיום הפלות, לחלק גלולות "היום שאחרי" ולהתקין התקנים תוך-רחמיים. גרימרק הסבירה שסירובה נובע מאמונתה הדתית הנוצרית ושחופש המצפון שלה מגן על זכותה לא לבצע פעילויות המנוגדות להשקפת עולמה. מקומות העבודה, עם זאת, טענו שהפלות ואמצעי מניעה הם חלק מהגדרת התפקיד ודחו את בקשות העבודה שלה. כאן החלה סאגה משפטית ארוכה. גרימרק פנתה תחילה לנציב קבילות הציבור וטענה שהיא מופלה לרעה. כאשר טענתה לא התקבלה היא פנתה לבית-הדין המחוזי, דרשה פיצויים וטענה שחופש הדת והמצפון שלה, כפי שהוא מנוסח באמנה האירופאית לזכויות אדם, נפגע. כשגם תביעה זו נדחתה היא פנתה לבית-הדין לעבודה. באפריל השנה גם תביעה זו נדחתה ואפשרויותיה המשפטיות של גרימרק בשוודיה הגיעו למיצוין. בשלב זה, אם כן, אין סכנה למדיניות ההפלות השוודית מהצד המשפטי אך במעגלים העוסקים בתחום ישנה עדיין דאגה.

הרופאה נינה רוז מספרת שמפלגת הימין הפופוליסטית, "השוודים הדמוקרטים" מעוניינת לקצר את תקופת ההיריון בה הפלות הן חוקיות מ-22 ל-12 שבועות ושגם מנהיגת המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הביעה התנגדות עקרונית להפלות אם כי לא כהצעה מעשית להגבלתן. "המקרה של אלינור גרימרק גרם לאנשים להביע אמביוולנטיות ברשתות החברתיות אבל החוק הוא חוק והוא אינו יכול להיות אמביוולנטי", היא אומרת, "הבחירה היא בין העמדת חייהן של נשים בסכנה לבין חוק המאפשר הפלות חופשיות ובחינם. ברמה הגלובלית אנחנו יודעות שכאשר זכות הנשים לבחור היא מוגבלת, נשים יסכנו את בריאותן ואפילו ימותו מכיוון שהן יפילו בכל מקרה, כחוק או שלא כחוק". ע"פ רוז טענותיה של המיילדת גרימרק הן מדאיגות ובניגוד לטענותיה זכותה להביע את דעתה לא נפגעה. להיפך, דעתה הופיעה בהרחבה בכל אמצעי התקשורת במדינה. "מערכת הבריאות מיועדת בעבור הפציינטים, לא בעבור הצוות הרפואי", היא מסכמת, "דעותיי הפוליטיות לא אמורות להשפיע על הטיפול שאני מעניקה לחולים שלי".

פרשת המיילדת אלינור גרימרק איננה עניין שוודי בלבד. כעת, כאשר היא הפסידה את המערכה בשוודיה ועברה להתגורר ולעבוד בנורבגיה שם ניתנת למיילדות האפשרות לא לבצע הפלות, הודיעה גרימרק שהיא תפנה לבית-הדין האירופי לזכויות-אדם. המשמעות של צעד זה חורגת בהרבה מהמקרה הפרטי של גרימרק. למעשה, הדיון בבית-הדין בשטרסבורג יהיה רק עוד חזית מבין חזיתות רבות בחודשים האחרונים על החופש של נשים באירופה לבחור לבצע הפלה.

אחד האירועים החשובים במאבק התרחש בפולין באוקטובר 2016 כאשר עשרות אלפי בני-אדם הפגינו והשתתפו באירועי מחאה בכל רחבי המדינה כנגד הצעת חוק שיזם ארגון שמרני המתנגד להפלות ונתמך ע"י מאות אלפי אזרחים פולניים. ההצעה היתה אמורה להחמיר את ההגבלות על הפלות בפולין שהן חמורות גם כך. במצב הקיים מותרות הפלות בפולין רק במקרים של סכנה לחיי האישה, מקרי אונס ופגמים חמורים בעובר. ע"פ הצעת החוק החדשה הפלות אמורות היו להיות אסורות לחלוטין, למעט במקרים של סכנה לחיי האישה, כאשר עונש מאסר יוטל על מי שיבצעו אותן. ההנהגה הפוליטית בפולין תמכה תחילה בהצעה אך בעקבות המחאה ההמונית ההצעה ירדה לבסוף מסדר היום. עם זאת, יש לזכור שגם במצב הנוכחי נשות פולין הבוחרות להפסיק היריון נאלצות לעבור הפלות לא חוקיות מסוכנות או להוציא כסף רב בעבור נסיעות לביצוע הפלה בגרמניה השכנה. הנושא חשף מחלוקת עמוקה בתוך הציבור הפולני והוא רחוק מלרדת מסדר-היום.

מקרה נוסף שעשה כותרות באירופה הוא המקרה של איטליה שם התברר שכ-70% מהגניקולוגים מסרבים לבצע הפלות. מספר זה, כך מסתבר, נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות והוא גבוהה עוד יותר, בסביבות 90%, באזורים מסוימים של המדינה. רופאים איטלקיים צוטטו בתקשורת האירופית כשהם טוענים שנשים רבות במדינה ביצעו הפלות בלתי חוקיות וסיכנו את בריאותן בעקבות סירובם של רופאים לבצע הפלות למרות שבאיטליה הפלות מותרות רשמית בשלושת החודשים הראשונים להיריון. באוקטובר 2016 נפטרה אישה בת 32 בסיצילה כתוצאה מסיבוך בשבוע ה-19 של היריון עם תאומים. ע"פ טענת המשפחה, המוכחשת ע"י בית-החולים, סירב הרופא המטפל לבצע הפלה כאשר הדבר היה ניתן ויכול היה להציל את חיי האישה שנפטרה לבסוף כתוצאה מזיהום לאחר שהשלימה את לידת העוברים שבשלב זה היו כבר מתים. ע"פ עדות אביה של האישה, הרופא המטפל אמר שהוא לא יבצע הפלה "כל עוד הלב הקטן של העובר עדיין פועם". מצבן של נשים המבצעות הפלות לא חוקיות באיטליה הוא מסובך גם מבחינה כלכלית מפני שע"פ תקנות חדשות של משרד הבריאות האיטלקי ניתן להטיל עליהן קנס של בין 5,000 ל-10,000 יורו, איום שעלול למנוע מהן לפנות לקבלת טיפול רפואי.

לנה לנהרד, פרופ' להיסטוריה של רעיונות באוניברסיטת סודרטורן שבסטוקהולם, טוענת שנושא ההפלות באירופה עבר פוליטיזציה בשנים האחרונות. "למדינות שונות באירופה יש מדיניות שונה בנושא והמדיניות שלהן השתנתה במהלך השנים", היא אומרת, "בשנים האחרונות הנושא הפך לפוליטי יותר ויש אליו מודעות גבוהה יותר. גם ברמת האיחוד האירופי ניתן לראות היום גופים שונים המתנגדים להפלות המנסים לשים את הנושא במרכז סדר-היום". למרות שהדיון איננו חדש מצביעה לנהרד על התפתחות חדשה בטיעוני המתנגדים להפלות באירופה. "פעם הטיעונים היו מבוססים בעיקר על אתיקה נוצרית", היא אומרת, "היום ישנם גם טיעונים לאומניים בעלי אופי דמוגרפי. הדברים אינם נאמרים בהכרח בגלוי אבל ישנם טיעונים המבוססים על חשש מ"החלשות האומה" ועל הרצון לדאוג לגידול דמוגרפי מקומי במקום גידול דמוגרפי המבוססת על הגירה". למרות הגישות הלאומניות החדשות יחסית לנושא מצביעה לנהרד על הפרספקטיבה הגלובלית ועל ההשפעה האמריקאית על אירופה בתחום זה. "בארה"ב מתנגדי ההפלות פעילים כבר שנים רבות והם מסייעים למתנגדי ההפלות באירופה. בשוודיה, למשל, אנחנו עדים כבר משנות ה-80 ו-90 לספרים וכתבות מארה"ב שמתורגמים לשוודית ולהזמנות של מרצים אמריקאים המייבאים את הרעיונות והטיעונים שלהם לשוודיה".

רבים מדברים על הקשר בין פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, בחירתו של הנשיא טרמפ בארה"ב ועליית כוחו של הימין הפופוליסטי במדינות אירופה. במקרה של ההפלות הקשר איננו מקרי. המוקד האידיאולוגי של ההתנגדות להפלות נמצא בארה"ב ובשנים האחרונות התנגדות זו הפכה לענף ייצוא מצליח כאשר ארגונים אמריקאים שונים תורמים מניסיונם ומייצאים את הטקטיקות שלהם למקביליהם האירופיים. דוגמא מעניינת לעניין זה הוא הארגון CBR (Center for Bio Ethical Reform) בהנהגתו של גרג קאנינגהם, מחוקק רפובליקני לשעבר מפנסילבניה. ארגון זה אחראי במידה רבה להפצת התמונות הגרפיות של עוברים מתים ככלי תעמולה במדינות כמו בריטניה, אירלנד ופולין. קאנינגהם מבקר באירופה, מקיים תדרוכים ומייעץ לארגונים מקומיים כיצד לנהל את מאבקיהם. טקטיקה נוספת הנפוצה בארה"ב היא קיום הפגנות ותפילות מחוץ למרפאות המבצעות הפלות המיועדות להפחיד ולהרתיע נשים ואנשי צוות רפואיים. גם שיטה זו מופצת באירופה בין השאר ע"י ארגון 40 Days for Life המקיים מחוץ למרפאות בכל רחבי העולם אירועי מחאה הנמשכים 40 ימים (המספר 40 נבחר בגלל נוכחותו בסיפורים תנ"כיים כמו המבול בימי תיבת נוח, זמן השהות של משה על הר סיני וההתבודדות של ישו במדבר). הארגון שהחל את פעילותו בטקסס, הרחיב את פעילותו בשנים האחרונות למאות מוקדים ברחבי העולם והוא פועל כיום במדינות אירופאיות כמו ספרד, גרמניה, פורטוגל, קרואטיה ורומניה. גם לפרשת המיילדת השוודית יש הקשר אמריקאי. ארגון הלובי הנוצרי האמריקאי Alliance Defending Freedom מסייע לגרימרק כלכלית ומשפטית ויש בשוודיה כאלו הרואים במשפט המקומי חלק מקמפיין בינלאומי הממומן ומאורגן ע"י כוחות שמרניים בארה"ב. "יש כוחות בעלי ממון רב שעובדים קשה מאוד על מנת לשנות את דעת הקהל ואת החוק בשוודיה ובמדינות אחרות בעולם", אומרת הרופאה השוודית נינה רוז, "אלו ארגוני לובי שעובדים בצורה מקצועית מאוד להשגת מטרותיהם".
כך ניתן לראות באירועים האחרונים בשוודיה, פולין ואיטליה בצרוף העלייה בכוחן של תנועות הימין הפופוליסטיות באירופה עדות לקואליציה בין מתנגדי ההפלות המסורתיים לבין כוחות לאומנים מתחדשים באירופה. תנועות ימין חילוניות כמו "האלטרנטיבה לגרמניה" ו"החזית הלאומית" בצרפת אינן מתנגדות באופן רשמי להפלות אך הן מטיפות ל"ערכי משפחה מסורתיים" ומזהירות מאיומים דמוגרפיים הדורשים את הגברת הילודה המקומית. על רקע זה הופך נושא ההפלות לחלק מברית שמרנית חדשה המבוססת לא רק על רצון להגביל את זכותן של נשים לבחור בהפלה אלא גם על התנגדות לשאר הישגי התנועה הפמיניסטית ולמתן זכויות פוליטיות וחברתיות לקהילת הלהט"ב. הוויכוח על זכותה של אישה לסיים את הריונה הופך כך לחלק מוויכוח מכונן בעיצוב דמותה של אירופה ולחלק ממערכה רחבה יותר על זכויות אדם, שוויון מגדרי וחופש בחירה. מערכה שדומה שהיא רחוקה מלהסתיים.

מודעות פרסומת

מאת

David Stavrou דיויד סטברו

עיתונאי ישראלי המתגורר בשוודיה Stockholm based Israeli journalist

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s