הקהילות המוסלמיות בשוודיה

ההגירה המוסלמית לשוודיה נמצאת בעלייה מתמדת. עובדה זו, יחד עם פיגועי הטרור האחרונים באירופה, גילויי האנטישמיות והצטרפות של צעירים ממוצא מוסלמי לדאע"ש בסוריה, מחזקת את התפיסה שהאיסלם עומד להשתלט על המדינה ולהנהיג בה את חוקי השריעה. המוסלמים, מצדם, מתלוננים על אפליה ומזכירים את פיגועי הטרור של הימין הקיצוני נגדם. האם הקהילות המוסלמיות באמת מאיימות על ערכי הדמוקרטיה שבבסיס החברה השוודית או שמא מדובר באגדה אורבנית, והן דווקא טומנות בחובן תקווה לפיוס בין מזרח למערב? התשובה, כצפוי, מורכבת.

התפרסם במוסף הארץ: http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2569063

כמו אחרי הפיגועים הגדולים בלונדון ובמדריד בראשית שנות האלפיים, גם הפיגועים בפאריז ובקופנהגן השנה גררו גל של תגובות כלפי הקהילות המוסלמיות באירופה. הימין הצביע עליהן כנגועות בפונדמנטליזם דתי במקרה הטוב וכבית גידול לטרוריסטים במקרה הרע. השמאל הזהיר מפני גל עכור של שנאת זרים וקרא להמשיך בבניית חברה רב-תרבותית ופתוחה למהגרים.

דיון זה, כדרכם של דיונים המתקיימים אחרי פיגועים, נוטה להיות עשיר בסיסמאות וסטריאוטיפים וחסר בעובדות ובפרספקטיבה. הוא הפיץ לא מעט האשמות קולקטיביות ודעות קדומות מחד ועצימת עיניים וטיוח מאידך. זהו דיון שחסרה בו נקודת מבטם של המוסלמים האירופאיים עצמם, בעיקר במקומות שהטרור מהווה בהם איום ממשי. במקומות אלו, כמו גם בישראל, נפוצה התיאוריה הגורסת שהפיגועים הם חלק מ"השתלטות מוסלמית" על היבשת. תזה זו גורסת שההגירה מארצות האסלאם בשילוב עם אחוזי ילודה נמוכים בקרב החברות הקולטות, מביאה להשתלטות דמוגרפית על אירופה. גרסאות קיצוניות של אותה תורה גורסות שזוהי השתלטות מכוונת ועוינת שנועדה להכחיד את התרבות האירופית ולהשליט ביבשת את חוקי השריעה.

שוודיה היא אחת המדינות המוצגות כקורבן המובהק ביותר למזימה זו. השוודים התמימים, כך טוענים תומכי תיאוריית ההשתלטות, פותחים את שעריהם לפליטים מהמזה"ת ומאפריקה ואלו, בתמורה, הופכים לכאורה את סטוקהולם ל"בירת האונס של אירופה", את מאלמו לגיהינום ליהודים ובטווח הארוך את שוודיה כולה ל"שוודיסטן".

אך האם זוהי אמת או אגדה אורבנית? האם הקהילות המוסלמיות אכן מאיימות על החברה השוודית ועל הפתיחות התרבותית והערכים הדמוקרטיים העומדים בבסיסה? בכדי לענות על שאלות אלה יש לרדת לעומקם של דברים – כמה מוסלמים בכלל יש בשוודיה? מתי הם הגיעו וכיצד הם משתלבים בחברה הכללית? האם הם נוטים להיות חילונים או דתיים? האם הם משתלבים בשוק העבודה ובמערכות ההשכלה הגבוהה? האם הם תומכים בטרור והאם הם שונאים יהודים? כאשר שאלות אלו נשאלות ברצינות ולא רק כתגובה אוטומטית לפיגועים מתקבלת פרספקטיבה חדשה ומעניינת על אחת מקהילות המהגרים המעניינות באירופה באחת המדינות המתקדמות והמפותחות בעולם.

על פי הערכות יש בשוודיה כחצי מיליון מוסלמים המהווים בסה"כ כ-5% מאוכלוסייה. מספר זה נמצא אמנם בעליה אך לדעת רוב המומחים הוא ייעצר בעתיד ואחוז המוסלמים בשוודיה, ובאירופה בכלל, יתייצב על בין 10 ל-15%. מקס סטוקמן מהרשות הממלכתית המתאמת את פעילות המדינה עם הקהילות הדתיות השונות הפעילות בה מספר על הקהילות המוסלמיות הראשונות בשוודיה. "ראשונים הגיעו מהגרים מוסלמים מפינלנד. בשנות השישים הייתה הגירת עבודה בעיקר מתורכיה ומדינות יוגוסלביה לשעבר ואחריה, בשנות השבעים, השמונים והתשעים הצטרפה הגירה של בני משפחה והגירת פליטים ממדינות רבות במזה"ת ובאפריקה. כיום יש בשוודיה קהילות שמוצאן באיראן, עיראק, בוסניה, סומליה, אריתראה, אתיופיה וקהילות קטנות יותר שמוצאן במדינות כמו בנגלדש ופקיסטן. בשנים האחרונות הצטרפו עשרות אלפי פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה".

המוסלמים בשוודיה אינם מקשה אחת. הגיוון האתני והשונות בתרבות, בשפות ובאוריינטציה הדתית מתבטאת בצורת ההתארגנות הפוליטית שלהם. "אנחנו תומכים כלכלית בשישה ארגונים גדולים", מספר סטוקמן, "בארגונים אלו יש דומיננטיות של יוצאי תורכיה ויוצאי מדינות המזה"ת. הרוב סונים, יש ייצוג שיעי של יוצאי עיראק ובוסניה וייצוג קטן יותר לקהילות ממזרח אפריקה ותת-היבשת ההודית". ע"פ סטוקמן, ההתפתחות ההיסטורית של הקהילות המוסלמיות בשוודיה התחילה כבר עם תחילת גלי ההגירה. "זה התחיל עם ארגון מאוחד של הקהילות המוסלמיות בשנות השבעים, אחר כך היה פיצול למספר תנועות נוספות". סטוקמן מספר שחלק מהארגונים קשורים עדיין למדינות המוצא, אחרים קשורים לתנועות כלל אירופיות וארגונים אחרים הם מקומיים לגמרי.

סטוקמן עובד ברשות הממלכתית המעבירה תקציבים לארגונים המייצגים קהילות דתיות שונות והמקיימת איתם דיאלוג, שיתוף פעולה ורמה מסוימת של פיקוח. ב-2013 הועברו קצת יותר מ-75 מיליון כתר שוודי (כ-36 מיליון ₪) לתמיכה בארגונים הדתיים השונים, מוסלמים, נוצריים ויהודיים, מתוכם כתשעה מיליון כת"ש (כ-4.2 מיליון ₪) הועברו לארגונים המוסלמיים שרשומים בהם כ-110,000 חברים. זהו הגרעין הקשה של הקהילות המוסלמיות בשוודיה וסביבו יש מאות אלפי אזרחים נוספים בעלי רקע מוסלמי הנמצאים בדרגות שונות של השתלבות בחברה השוודית, חלק גדול מהם חילוניים לגמרי ורובם המכריע חיים בשוודיה כאזרחים מן השורה המשתלבים היטב בשוק העבודה, במערכות החינוך, בשירות הציבורי ובחיי התרבות. בשוודיה יש שרים וחברי פרלמנט ממוצא מוסלמי, אנשי רוח, בנקאים, שוטרים, שחקני כדורגל וקומיקאים ממוצא מוסלמי. איש אינו עושה מזה עניין גדול, זוהי התפתחות טבעית של מדיניות הגירה שהשקיעה במשך שנים רבות כסף ומאמץ רב במערכות קליטה, הכשרה מקצועית ולימוד שפה ושל מערכות חינוך ובריאות ממלכתיות ואוניברסליות.

אחד מהארגונים המוסלמים בשוודיה הוא "אבן-רושד", ארגון העוסק בחינוך עממי ופעילות חברתית. מוסטפה טומטורק, מהגר וותיק בשוודיה ממוצא תורכי, הוא פעיל מרכזי בארגון. טומטורק היה במשך שנים רבות איש עסקים אבל הוא עוסק כיום בעיקר בפעילות חברתית. הוא מגדיר את עצמו כאדם מאמין. "התאמנו את עצמנו לתרבות הפוליטית השוודית", הוא אומר ומתייחס לתרבות הארגונית של החברה האזרחית המוסלמית, "זוהי אולי החברה המוסלמית המאורגנת בעולם". ע"פ טומטורק הארגונים המוסלמים דוגלים בדיאלוג בין קבוצות שונות של מהגרים ודואגים לאינטרסים המשותפים שלהם. "הוותיקים קולטים את החדשים ואנחנו לא נושאים אתנו לשוודיה את הקונפליקטים מארצות המוצא. בשנות השישים אפילו היוונים והתורכים הסתדרו כאן והיום אין מתח בין סונים לשיעים. בארגון שלנו אנחנו מאמצים את המסורת השוודית של פתרון בעיות דרך חינוך ושיחה ולא בקונפליקט ישיר".

ע"פ טומטורק גישה זו היא חלק מסוג חדש של אסלאם. "יש אסלאם שוודי", הוא אומר, "אנחנו רוצים להיות חלק משוודיה, אנחנו חותרים לדיאלוג ומנסים לפתוח את ביתנו כדי שלא יפחדו מאתנו". טומטורק מאמין בכוחה של החברה האזרחית והוא אופטימיסט בגישתו. גם אם התמונה שהוא מצייר היא אידילית משהו ומתעלמת מאספקטים פחות נעימים של המציאות, הוא משקיע בפעילות העוקפת את הפוליטיקה ותקשורת ההמונים אותה הוא מאשים ברידוד השיח ובפגיעה באינטרסים חברתיים אמיתייים. הדיאלוג וההתנגדות לאלימות ולכפייה היא מרכזית לשיטתו. "אנחנו חיים באירופה כמיעוט", הוא אומר, "נתנו לנו זכויות וחופש ואנחנו לא צריכים ששוודיה תהפוך למדינת הלכה מוסלמית. חוקי המדינה צריכים להיות מכובדים ואי אפשר שיהיו לנו חוקים נפרדים. חוקי השריעה רלוונטיים רק במדינות שיש בהן 100% מוסלמים". כשהוא נשאל לגבי קונפליקטים אפשריים בין התרבות השוודית לבין זו המוסלמית כמו מעמד האישה, זכויות אדם וחופש ביטוי תשובתו היא ברורה. "הכבוד לבחירה אישית בתוך המשפחה חשובה לנו. חשוב שמי שמאמין יוכל לחיות כפי שהוא בוחר ומי שלא מאמין יוכל לחיות כפי שהוא מרגיש. המדינה נתנה לנו זכות לבחור כיצד לחיות ואנחנו מוגנים ע"י זכות זו. ברגע שחיי וחיי משפחתי אינם מאוימים ומותר לי לחיות כפי שאני רוצה אין לי צורך לכפות על אחרים".

"ההתרשמות שלי מהמפגש עם הקהילות המוסלמיות בשוודיה היא שרובן מעוניינות להשתלב בחברה השוודית", אומר מקס סטוקמן מהרשות הממלכתית לתמיכה בקהילות דתיות, "עם זאת, הן לא תמיד מצליחות לעשות את זה". ע"פ סטוקמן מהווים הארגונים של הקהילות המוסלמיות בשוודיה יותר מארגונים דתיים, הם ארגונים אזרחיים וחברתיים המעוניינים לשרת את הציבור ולשתף פעולה עם החברה הכללית אך הם לא תמיד ידעו כיצד לעשות את זה והם גם סבלו מקיפוח ואפליה. "כיום צומח דור צעיר הדורש את זכויותיו", הוא אומר, "הם מואסים בגישה מוקירת התודה של הוריהם והם דורשים כעת את זכויותיהם. גישה זו זוכה להתנגדות אך היא מבוססת על זכויות אמתיות שלא כולן ממומשות היום. מוסלמים היום רוצים לקבל זכויות בלי שזה יהיה עניין גדול וייצר קונפליקט וכותרות בעיתונים. הורים רוצים שתהיה אופציה לילדיהם לקבל מזון שהוא לא חזיר בבי"ס ומאושפזים מוסלמים בבתי-חולים מעוניינים שתהיה להם אפשרות להיעזר בסמכות רוחנית משלהם ולא רק בכומר ובכנסיית ביה"ח".

דוגמא לגישה זו מציג צלאח-א-דין ברקאת, בן 34 ממוצא לבנוני המשמש כאימאם בעיר מאלמו. "זאת גם המדינה שלי, גם אני משלם מיסים, גם משפחתי בנתה את המדינה בשנות החמישים והשישים", הוא אומר, "אנחנו לא אורחים, יש לנו זכות מלאה להיות פה וגם להיות מעורבים בשינוי חברתי, בשינוי נורמות, חוקים ודעת-הקהל בצורה דמוקרטית". ברקאת מדבר על מודל אמריקאי של אינטגרציה ללא היטמעות ומספר על בעיות רבות של קיפוח ואפליה הגורמות לרבים מבני הקהילה שהוא מנהיג לשקול הגירה למדינות מוסלמיות כמו תורכיה או מלזיה. הוא מספר על תחושות של אי-התאמה ועל כך שהחברה השוודית משתנה ומתייחסת למוסלמים בצורה מתנשאת ותוקפנית כאזרחים דרג ב'.

"קשה יותר לקבל עבודה בשוודיה אם קוראים לך מוחמד או עומר, קשה יותר למצוא דירה להשכרה אם אתה מהגר ויש גם תחושת חוסר ביטחון בעיקר לנשים החשופות להערות, קללות ולהורדה של כיסויי ראש באלימות", הוא מספר, "אני בעצמי לפני שבוע שמעתי זוג מבוגרים שוודיים שהסתכלו עלי במרכז קניות  אומרים אחד לשני שצריך להיזהר ממני כי אולי יש לי דינמיט בשקיות. מישהו אחר צעק עלי: "היי מוסטפא, חזור הביתה!", אחרים פשוט מסתכלים עלי וצוחקים". ע"פ ברקאת יש מוסלמים המפחדים לצאת לרחוב.

מוסטפא טומטורק מספר דברים דומים. "למרות שיש רשת בטחון חברתית רחבה בשוודיה מה שקובע הוא הרגשות והמחשבות של אנשים", הוא אומר, "ויש כאן עדיין פחד ממהגרים". ע"פ טומטורק לוקח זמן רב מדי למהגרים מוסלמים להיכנס לשוק העבודה והמשבר הכלכלי של השנים האחרונות החמיר עוד יותר את המצב. אלו ימים מדאיגים גם בגלל עלייה בכוחה של מפלגת ימין פופוליסטי, מפלגת השוודים הדמוקרטים, שגורמת לשיח על הגירה להיות קיצוני ואלים יותר. בחודשים האחרונים נרשמו בשוודיה גם מספר מקרים של ניסיונות לשריפת מסגדים. "זוהי מחשבה מפחידה שיש כאלו המוכנים לקחת על עצמם סיכון של שריפת מאות אנשים למוות", אומר טומטורק, "אולי זה כי אנחנו חשופים לאלימות רבה כל כך, אנחנו רגישים פחות לאחרים. מי שמוריד רעלה מאישה באמצע הרחוב הוא חסר אמפטיה לחלוטין למה שהיא מרגישה כתוצאה מכך – העצב, הדאגה, הפחד. הרבה פעמים זה מתחיל ברשת, אנשים מתגרים אחד בשני ובסוף המלחמות עוברות מהאינטרנט לעולם האמיתי".

מקס סטוקמן מאשר שבשנים האחרונות חשופה הקהילה המוסלמית למתקפות רבות. "המסגד הראשון בשוודיה בעיר טרולהטן נשרף כבר בתחילת שנות התשעים", הוא מספר ומוסיף שמקרים רבים של אלימות פיזית התרחשו בשנים האחרונות. אלו כוללים יריות על מסגד במאלמו, ריסוסי צלבי קרס וונדליזם במסגדים שונים במדינה ואלימות המופנית כלפי מוסלמים יחידים. סטוקמן טוען שתופעות אלו קשורות לשיח הציבורי שהופך ללא סובלני בשוודיה עצמה ולהשפעה של אירועים המתרחשים מחוץ לגבולותיה.

אך גם הקהילות המוסלמיות לא נקיות מאלימות ושנאה. בין 200 ל-300 צעירים שוודיים ממוצא מוסלמי התגייסו לכוחות דאע"ש הנלחמים בסוריה ועיראק מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה ותקריות אנטישמיות רבות שביצעו מוסלמים בשוודיה עוררו בחודשים האחרונים דיון ציבורי סוער. למרות הטרמינולוגיה המתונה של מרבית המנהיגים המוסלמים וההתנערות שלהם מתופעות אלו, רבים מבקרים את הארגונים שהם עומדים בראשם. נשמעות טענות על כך שחלקם מושפעים וממומנים ע"י תנועת קיצוניות מחוץ לשוודיה. הארגון המוסלמי השוודי, IFIS, כמו גם ארגוני צעירים וארגוני סיוע שונים במדינה, שייך לארגון-גג אירופאי בשם פדרציית הארגונים המוסלמים באירופה (FIOE) הממוקם בבריסל ושבראשו עומד מוסלמי שוודי. מטרתו המוצהרת של ארגון זה היא להפוך את האסלאם לכוח מתון, חיובי ולא מאיים באירופה. עם זאת, יש המתארים אותו כשלוחה המערבית של האחים המוסלמים שיש לו, בין השאר, קשרים עם חמאס. ישנן גישות שונות לגבי ההשפעה של תנועות ואידיאולוגיות רדיקליות על המוסלמים בשוודיה אך אין ספק שישנן תופעות המסכנות את החברה הרב-תרבותית שנבנתה במדינה בעשרות השנים האחרונות.

המצב בעיר הנמל הדרומית, מאלמו, הוא קשה במיוחד. ב-2010 הופנתה אליה תשומת לב בינלאומית כאשר מרכז שמעון וויזנטל הזהיר יהודים המבקרים בעיר מפני התנכלויות אנטישמיות והאשים את ראש העיר דאז, אילמר ריפאלו, בהסתה נגד יהודים. בשנים האחרונות נרשמו במאלמו תקריות אנטישמיות בדרגות חומרה שונות המיוחסות ברובן למוסלמים. התקריות כללו יידויי אבנים, מעשי וונדליזם, אינספור הצקות והטרדות כלפי יהודים ואפילו מטען נפץ שהתפוצץ בסמוך לבניין הקהילה היהודית ב-2012. לאחרונה שודרה תכנית תחקירים בטלוויזיה השוודית שכללה קטעים מצולמים של אדם חבוש כיפה שנשלח לאזורים שונים בעיר מלווה במצלמה נסתרת. התוצאה הייתה תמונה קשה של קללות, מבטים מלגלגים ואיומים. כאשר חזר הכתב עם מצלמה גלויה ודיבר עם הצעירים שאיימו עליו אמר אחד מהם "תגיד תודה שיצאת בחיים" והוסיף "רציתי לעשות משהו בשביל פלסטין".

ההנהגה המוסלמית בשוודיה מגנה את האנטישמיות כאשר זו עולה בדיון הציבורי במדינה אבל האימאם צלאח א-דין ברקאת ממאלמו לא מסתפק בגינויים. אחרי שידור הכתבה הוא הגיע לביקור הזדהות אצל הרב המקומי, שניאור קסלמן, שהותקף פעמים רבות ע"י מוסלמים. הוא הגיש לקסלמן זר פרחים עם פתק שהציג מסר ברור: "מאלמו אינה שלמה בלעדיכם". כמה ימים לאחר מכן הוא גם השתתף בטקס לציון יום השואה הבינלאומי בהשתתפות אנשי הקהילה היהודית ונציגות שגרירות ישראל.

ברקאת משתף פעולה עם גורמים ממלכתיים ויהודיים במסגרת המאבק באנטישמיות אך הוא טוען שזוהי אינה תופעה ייחודית למוסלמים. "יש אצלנו אנטישמיות וקיצוניות אבל היא מוגבלת", הוא אומר, "פיגועים ואלימות קיימים בכל הצדדים". ברקאת מזכיר שהמוסלמים בעצמם הם קורבנות של אלימות בשוודיה ושפיגוע הטרור הגדול בסקנדינביה בוצע לא  ע"י ג'יהדיסטים אלא ע"י איש ימין קיצוני (אנדרס ברייוויק שרצח 77 בני-אדם בנורבגיה ב-2011, ד.ס). "בסופו של דבר אנחנו המוסלמים הם הנפגעים העיקריים של הקיצוניים. הם מוציאים לנו שם רע". בעניין האנטישמיות עמדתו ברורה. "האנטישמיות בקרב מוסלמים בשוודיה קשורה לקונפליקט הישראלי-פלסטיני ב-99% מהמקרים. אני לא אומר שזה מוצדק אבל זוהי הסיבה המרכזית. לא תמצא אנטישמיות אצל מוסלמים דתיים. יש באסלאם סובלנות דתית ובעבר היה יחס טוב ליהודים ברחבי העולם המוסלמי. וודאי שיש דעות שליליות על ישראל, פוליטיות ודתיות, אבל ההיסטוריה מראה שזו לא אנטישמיות אידיאולוגית".

אך לא כולם מתרשמים מטיעונים אלו. "אנטישמיות היא בעיה גדולה יותר בקרב מוסלמים בשוודיה מאשר באוכלוסייה הכללית", אומר פר גודמונדסון, עיתונאי החוקר את האסלאם הקיצוני בשוודיה. גודמונדסון מצטט מחקר שנערך ב-2009 ע"י רשות ממלכתית שוודית העוסקת בחינוך לסובלנות, דמוקרטיה וזכויות אדם שעל פיו ל-18.6% מתלמידי התיכון בשוודיה יש יחס שלילי ליהודים. עם זאת, המספר המקביל אצל תלמידים המגדירים עצמם כמוסלמים הוא 55%. מחקר אחר מ-2006 מגלה ש-39% מהמוסלמים בשוודיה הציגו גישות אנטישמיות לעומת 5% בכלל האוכלוסייה. "זוהי לא אנטי-ישראליות", אומר גודמנדסון, "האנטישמיות קיימת דורות, יש לה שורשים בתרבות, בהיסטוריה ובדת אבל זה נכון שהיא מתגלה ויוצאת החוצה כאשר הסכסוך הישראלי פלסטיני נמצא בכותרות".

גודמנדסון טוען שעד עתה לא התקיים דיון ציבורי ופוליטי רציני שלקח בחשבון גם את האספקט הזה של ההגירה לשוודיה. "עד עכשיו שמו מכסה על הדיון הזה", הוא אומר, "אבל אם זהו היקף הגישות האנטישמיות בקרב מוסלמים ואם ההגירה תמשך בקצב הנוכחי משמעות הדבר היא שבכל שנה נכנסים לשוודיה מספר אנטישמים השווה פחות או יותר למספר היהודים שחיים כאן".

אך זו איננה הדאגה היחידה. גודמנדסון חוקר גם תופעות נוספות הקשורות לקיצוניות דתית של מוסלמים בשוודיה. "ארגונים ששייכים לזרם המרכזי של הקהילות המוסלמיות בשוודיה מזמינים אימאמים קיצוניים להרצאות ובשולי הקהילות הגדולות נמצאים אנשים קיצוניים ואלימים שאיש אינו מעז לטפל בהם. אלו אינם הרוב אך הפרשנות הקיצונית של הדת והאידיאולוגיה הסלפיסטית מקודמות ע"י כמה עשרות אימאמים במסגדים מסוימים בכל רחבי המדינה".

גודמנדסון חשף לאחרונה הרצאת אורח של אימאם פלסטיני-בריטי שאורגנה ע"י ארגון צעירים מוסלמי בפרבר בצפון סטוקהולם. האימאם, חייתאם אל-חדד, התבטא בעבר בחריפות כנגד יהודים והומוסקסואלים ותמך בפיגועי התאבדות. כמו כן, חקר גודמנדסון חלק מהצעירים השוודים שהצטרפו לדאע"ש במלחמת האזרחים בסוריה. "הצעירים האלו הם מוסלמים-שוודים טיפוסיים מהפרברים. הם באו מרמות שונות של אינטגרציה, רובם נולדו בשוודיה או הגיעו אליה בגיל צעיר מאוד, הם למדו בבתי-ספר שוודיים ולא היו עבריינים רציניים. התופעה הזו נהיית מקובלת יותר והתסריט הגרוע ביותר הוא שצעירים שיחזרו בחיים מסוריה או עיראק עלולים לבצע פיגועים בשוודיה (אם כי דנמרק היא יעד סביר יותר), כאשר המטרות האפשריות שלהם הן מטרות יהודיות והאמן לארס ווילקס (הריאיון עם גודמונדסון התקיים כשבועיים לפני הפיגועים בקופנהגן שמטרותיהם היו ווילקס ובית-כנסת, ד.ס).

עם זאת, גודמנדסון חושב שלאחרונה יש מגמת התנערות של ארגוני הגג של המוסלמים בשוודיה מהקיצונים וגם תחילה של דיון ציבורי פתוח יותר בנושא ההגירה. "אני מניח שרוב המוסלמים בשוודיה הרבה יותר חילוניים מאשר במדינות המוצא שלהם ושההנהגה שלהם לא בהכרח מייצגת את זה", אומר גודמנדסון ומוסיף ששוודיה מתעוררת, גם אם לאט ומאוחר מאוד, בכל הנוגע לאיום הטרור.

"זו בעיה רצינית", אומר מקס סטוקמן מהרשות הממלכתית לתמיכה בקהילות דתיות, "אבל אלו שנוסעים לסוריה רחוקים מהארגונים הרשמיים, הם רחוקים מהדת והם לא חברים בארגונים הממסדיים. יש פחד שתופעות שליליות אלו ייצרו סטיגמה על המוסלמים בשוודיה ואני חושב שהארגונים המוסלמים יכולים לשחק תפקיד חיובי בטיפול בסוגיה, אבל אסור להאשים אותם. זה לא באחריותם".

"יש חצי מיליון מוסלמים בשוודיה", מוסיף מוסטפה טומטורק, "מה שקורה במאלמו הוא בלתי מקובל ואנחנו נלחמים במגמות האלו. יש להילחם בשנאה ובפשעי שנאה מכל סוג. כמו כל אחד אחר, גם אני מזועזע מפיגועים ברחבי העולם שמבצעים טרוריסטים מוסלמים אבל העובדה שאני צריך להתייחס אליהם ולקחת עליהם אחריות גוזלת זמן וכוחות יקרים שיכולים להיות מושקעים בחינוך, בטיפול במשפחות במצוקה ובצעירים שאינם מטופלים ע"י מערכות הרווחה ונמצאים תחת השפעה שלילית של תעמולה העושה שימוש בשיח האלים של הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת".

"הצעירים הנוסעים לסוריה לא גדלו על הקוראן", אומר האימאם צלאח א-דין ברקאת, "הם גדלו על Grand Theft Auto, על הוליווד ו-MTV, זוהי תרבות מלאה באלימות וכשצופים בסרטונים של דאע"ש רואים שהצעירים לא נקראים לעולם הדת, הם נקראים לעולם משחקי המחשב וסרטי הפעולה". ע"פ ברקאת הצירוף בין השפעות אלו לבין בני-נוער במצוקה הוא הסיבה לנהירה אחרי דאע"ש. "אני חושב שאלו הנוסעים לסוריה באים מרקע של מצוקה חברתית או כלכלית, בעיות פסיכולוגיות או קשיים במערכת החינוך. צעירים אלו חשופים יותר לאידיאולוגיה פונדמנטליסטית אנטי-חברתית המשתמשת בתחושות הניכור של צעירים אלו".

אך האלימות והשנאה סביב קהילות המהגרים בשוודיה איננה מוגבלת רק לזעם של צעירים מוסלמים המתגייסים לדאע"ש או להתנכלויות של אנשי הימין הקיצוני כלפי מוסלמים. בעיר סודרטליה, כשלושים ק"מ דרומית-מערבית לסטוקהולם, מופנית אלימות כלפי מוסלמים דווקא ע"י מהגרים אחרים, וותיקים יותר, גם הם יוצאי המזה"ת אך הם נוצרים בדתם. חלקם הגיעו כמהגרי עבודה לפני עשרות שנים, אחרים כפליטים שנמלטו ממלחמות ומרדיפות ע"י מוסלמים בארצות מוצאם. "מתוך 90,000 תושבי העיר, כ-49,500 הם בעלי רקע לא שוודי", מספרת פקי הולבנדר, העובדת בעיריית סודרטליה, "רוב המהגרים הם ממוצא נוצרי ובמשך שנים היו כאן תקריות קשות בינם לבין מהגרים ממוצא מוסלמי אותם הם ניסו לגרש מהעיר".

הולבנדר היא האחראית מטעם העירייה על פתרון סכסוכים אלו ועל הנחלת תרבות דמוקרטית וסובלנית בעיר. היא הגיעה לשוודיה מאיראן בגיל 14 ולמרות שהיא באה מרקע מוסלמי היא איננה דתיה והיא מגדירה את עצמה כמושפעת מרעיונות ואמונות רבים. "הבעיה שלנו היא שאנשים שמהגרים לשוודיה מייבאים את השנאה לכאן", היא אומרת, "הפתרון הוא לקבל את המהגרים בזרועות פתוחות אך להבהיר להם שיש דברים שאינם פתוחים למו"מ. דברים אלו כוללים למשל שוויון בין נשים וגברים, זכויות אדם ויחס ראוי לילדים. צריך להבהיר את זה – גם אם סבלתם בעבר, קורבן אחד איננו מצדיק קרבן אחר. גם אם קיבלתם יחס רע ממוסלמים בעיראק או בסוריה אין לכם זכות לתת את אותו יחס למוסלמים כאן".

הולבנדר מספרת על תקריות קשות שהתרחשו בסודרטליה כמו תקרית מ-2013 שבה אישה בהריון ממוצא מוסלמי נתפסה ע"י חמישה צעירים ממוצא נוצרי. אלו הכריחו אותה לפתוח את פיה וירקו לתוכו. "זה לא דבר חדש כאן, ישנם מקרים רבים כאלו. אך אלו תופעות שלא העזו לדבר עליהם. בסודרטליה הקורבנות הם מוסלמים אבל במקומות אחרים הקורבנות הם חברי קבוצות אחרות. במאלמו אלו היהודים למשל. אנחנו לא רוצים בשוודיה מלחמות אזרחים בין הקבוצות האלו – לא משנה אם אלו הם מוסלמים הרודפים יהודים או נוצרים הרודפים מוסלמים. ואלו לא רק המהגרים, השנאה עוברת לפעמים כירושה תרבותית, הורים מלמדים אותה לילדיהם שנולדו כאן, חלק מהמהגרים אפילו מצביעים למפלגת הימין הקיצוני המתנגדת להגירה מתוך חשש שיגיעו מהגרים חדשים שיפגעו באינטרסים שלהם".

"עכשיו הורדנו את המכסה מהסיר הזה וכבר אי אפשר להתעלם מזה", אומרת הולבנדר, "זה נושא רגיש אבל אנחנו סוף סוף מטפלים בבעיה ברצינות. הפתרון הוא לא חתירה לחברה רב-תרבותית אלא לחברה אינטר-תרבותית. זו חברה שבה קבוצות שונות חיות זו בצד זו אך לא בניתוק אלא בשיח, בשיתוף פעולה ובקשרים הדדיים".

"כעת, אחרי חמישים שנות אסלאם בשוודיה הסתיים השלב החלוצי של ההגירה", מסכם מקס סטוקמן, "יש בשוודיה חברה מוסלמית ממוסדת. אין עדיין אסלאם כחול-צהוב אבל יש מוסלמים כחול-צהוב (צבעי דגל שוודיה, ד.ס) ובעבור מוסלמים רבים שוודיה היא מדינה המגשימה ערכים מוסלמים של צדק חברתי". ע"פ סטוקמן מוסלמים רבים לא חווים את שוודיה כארץ של חטאים אלא כמדינה בעלת ערכים מוסלמיים, כזאת שיש לה גם מדיניות פנים וגם מדינות חוץ צודקת וטובה יותר ממדינות הנחשבות למוסלמיות.

"אין התנגשות הכרחית בין חיים ע"פ חוקי השריעה למדינה חילונית", אומר צאלח א-דין ברקאת, "האסלאם שלנו הוא אסלאם מסורתי, לא קיצוני ואין לנו כוונה לכפות אותו על אחרים". "הקוטל אדם אחד, כאילו הרג את העם כולו", מצטט מוסטפא טומטורק מהקוראן, "והמציל חיים כאילו הציל את העם כולו". אך ממש כמו שגישות וציטוטים אלו הם מקור לפרשנויות שונות ולוויכוחים רבים, כך גם המציאות החברתית, הפוליטית והתרבותית של הקהילות המוסלמיות בשוודיה היא מורכבת ויכולה להוביל ליותר ממסקנה אחת.

מצד אחד ברור ששוודיה איננה נכבשת ע"י מוסלמים כפי שטוענים חסידי תזת ההשתלטות. טיעון זה הוא מוטעה סטטיסטית וחברתית. מבחינות רבות סיפור קליטתם של המהגרים המוסלמים במדינה הוא סיפור הצלחה. לאורך שנים יכלה שוודיה להתגאות במדיניות קליטה שהייתה מוסרית מצד אחד ויעילה וברת-קיימא מצד שני. מרבית המהגרים נקלטו בהצלחה במדינה, למדו את השפה, השתלבו בשוק העבודה ובמערכות החינוך והפכו לאזרחים פרודוקטיביים ושבעי רצון בסיוע מדינת הרווחה המפותחת שעיצבה את החברה השוודית במשך מרבית המאה העשרים.

מצד שני, המציאות היום היא מורכבת יותר. החברה המוסלמית בשוודיה היא רב-גונית, רב עדתית ורב-לאומית. היא כוללת דתיים וחילוניים, כורדים, סונים ושיעים, יוצאי אפריקה, תורכיה ומדינות ערב, עשירים ועניים, פנסיונרים שמרניים ובני נוער המושפעים מתרבות מערבית לצד צעירים זועמים הנוהים אחרי רעיונות המיובאים משדות הקטל של המזה"ת. כך אירועים המתרחשים רחוק מגבולותיה של שוודיה, בצירוף פירוקה ההדרגתי של מערכת הרווחה השוודית והמשבר הכלכלי הפוקד את היבשת, מחזקים שתי תנועות מסוכנות המתייצבות בשני צדי המתרס. מצד אחד הימין הקיצוני, שונא הזרים בעל הנטיות הפאשיסטיות צובר כוח והשפעה, מצד שני, תנועה של הסתגרות, עוינות, וניכור נישאת על גבי גלים של זעם ועלבון מתחזקת בקרב המוסלמים. החברה השוודית, כך נראה, נמצאת תחת איום של עימות חריף בין שתי תנועות אלו.

אך לצד הסיכון יש גם סיכוי. בהקשר האירופי ניתן לומר שההגירה ליבשת מטביעה חותם. אירופה איננה כשהייתה אך על אלו המודאגים משינוי זה לזכור שאירופה איננה רק שייקספיר, וולטר ובטהובן. אירופה הביאה לעולם גם את זוועות הנאציזם והקולוניאליזם ומורשתה כוללת גם תקופות קשות של רודנות, סבל ואכזריות. ההגירה אליה מגוונת את תרבותה, מעשירה אותה וגם אם כיום זה נראה קלוש, היא נושאת בתוכה פוטנציאל של התחדשות תרבותית וצמיחה כלכלית.

בהקשר עולמי ייתכן שההגירה לאירופה נושאת בשורה חשובה עוד יותר. האסלאם הקיצוני הוא אחת הבעיות הקשות של העולם החופשי. במשך שנים מנסים להיאבק בו באמצעות מלחמות הרסניות שתוצאותיהן מוגבלות. ייתכן שהאסלאם המתון, ולא הפצצות מהאוויר, הוא התשובה לאסלאם הקיצוני. ייתכן שהוא זה שייבש את ביצת הפונדמנטליזם הימי-ביניימית המטביעה מיליונים. אסלאם זה מתקשה לצמוח במדבריות המזה"ת אך אפשר שדווקא בתוך החברות הדמוקרטיות של אירופה בהן חיים מיליוני מוסלמים יוכל לצמוח זרם מתון, מודרני וסובלני יותר של אסלאם, כזה שיטה את הכף לטובת הבוחרים בחיים וינצח, עם הזמן, את הסוגדים למוות.

מודעות פרסומת

מאת

David Stavrou דיויד סטברו

עיתונאי ישראלי המתגורר בשוודיה Stockholm based Israeli journalist

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s