בית-הדין הבינ"ל בהאג

בעקבות אימוץ דו"ח גולדסטון ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם ב-2009 והמלצתו להעביר את ממצאיו לבית-הדין הבינ"ל בהאג, הנה הכרות ראשונית עם בית-הדין, נהליו ושופטיו.

הכתבה התפרסמה במגזין השבועי של גלובס*  http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000506980

"טיפוח הרעיון שעשיית מלחמה אגרסיבית היא הדרך לתא הנאשמים ולא לעיטורי כבוד, יהפוך את השלום לבטוח יותר". כך אמר התובע רוברט ג'קסון, בפתח התביעה האמריקאית במשפטי נירנברג. ואכן, היו אלה משפטי נירנברג שהחלו את הדרך הארוכה להקמת בית-דין בינ"ל שיתמודד עם פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והשמדת עם. במשך עשרות שנים מנעו קשיים משפטיים ופוליטיים את הקמתו של מוסד קבוע בעל כוח הרתעה והקהילה הבינ"ל הסתפקה בבתי-דין זמניים. אל הטריבונלים המיוחדים של טוקיו ונירנברג בשנות הארבעים הצטרפו בשנות התשעים בתי-דין מיוחדים לטיפול בפשעים שהתרחשו ביוגוסלביה ורואנדה. ב-1998 נשאו פרי המאמצים לנסח חוקה לבית-דין פלילי בינ"ל. כאשר החוקה, שאושרה בוועידה בינ"ל ברומא, אושררה ע"י יותר משישים מדינות ב-2002 החל לפעול בית-הדין הפלילי הבינ"ל בהאג (ICC). למרות ריבוי הפניות אליו בשנותיו הראשונות, פתח עד כה בית-הדין בהליכים כנגד חשודים מארבעה סכסוכים בלבד – צפון אוגנדה, דארפור, הרפובליקה המרכז-אפריקאית והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. חלק מהנאשמים לא הגיעו מעולם להאג והם בחזקת נמלטים (כולל ראש מדינה אחד, נשיא סודאן, עומר אל-באשיר), אחרים מוחזקים במעצר בשעה שמשפטם מתנהל.

בית-הדין רשאי לשפוט חשודים בביצוע השמדת עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ותוקפנות. זהו בית-דין ייחודי היות ובניגוד לבית-הדין הבינ"ל לצדק של האו"ם היושב גם הוא בהאג, הוא שופט אנשים יחידים ולא דן בסכסוכים בין מדינות. כך הוא אמור להרתיע מנהיגים ומקבלי החלטות באופן אישי. סמכותו של בית-הדין היא לגבי פשעים שבוצעו בשטחה של מדינה שאישרה את החוקה, או פשעים שבוצעו ע"י חשודים שהם אזרחי מדינה שאישרה את החוקה. בתנאים מסוימים ניתן, עם זאת, להעמיד לדין גם חשודים שאינם עונים לקריטריונים אלו. בית-הדין יכול לתבוע את מבצעי הפשעים או את שולחיהם, אנשי צבא, פוליטיקאים או ראשי מדינה כאשר אין חסינות לבעלי תפקידים מכהנים. הוא מורכב מתובע שחוקר, מכין ומנהל את התביעות ומערכאות משפטיות (קדם-משפט, משפט וערעור). משלימים את פעולת בית-הדין נשיאות ומשרד רשם המנהל את בית-הדין מבחינה אדמיניסטרטיבית. מועסקים בו כמעט 600 בני אדם והוא ממומן ע"י כספי המדינות החברות בו אך גם מתרומות של ארגונים בינ"ל, יחידים וחברות.

ישראל אינה חברה בבית-הדין. למרות שהיא חתמה בזמנו על האמנה המקורית היא נמנעה מלאשרר אותה. אי החברות של ישראל בבית-הדין נובעת ממה שהיא רואה כפוליטיזציה שלו ושימוש בו כאמצעי ניגוח בישראל. הקונפליקט התחיל כבר בתחילת הדרך כאשר "העברת אוכלוסייה לשטח כבוש" הוגדרה כפשע מלחמה חמור. סעיף זה, שהוצע ע"י מצריים, כוון לטענת ישראל במפורש כנגד ההתנחלויות. טרור בינ"ל, לעומת זאת, לא נכלל כלל בתחום השיפוט של בית-הדין. ארה"ב מתנגדת גם היא לפעילות בית-הדין ופועלת נגדו בחקיקה ובאמצעים דיפלומטיים חריפים עד כדי כך שבאופן עקרוני, ע"פ חקיקת הקונגרס, רשאי הנשיא להורות על פלישה צבאית להולנד כדי לשחרר אזרחים אמריקאיים ממעצר. מעבר לסעיפים ספציפיים בחוקה, חוששות ארה"ב וישראל מחשיפת חייליהן ומנהיגיהן להליכים משפטים הנובעים ממניעים פוליטיים והן לא לבד. גם רוסיה, הודו וסין לא הצטרפו אל 110 המדינות החברות בבית-הדין. האיחוד האירופי, לעומת זאת, תומך בבית-הדין ומעמיד לרשותו את רוב התקציבים והגיבוי הפוליטי שלו.

קשה להניח שאזרחים ישראלים יועמדו לדין בהאג היות וישראל לא אשררה את אמנת בית-הדין. יש, עם זאת, דרכים בהן ניתן בכל זאת להעמיד לדין ישראלים, למשל תביעת ישראלים בעלי אזרחות כפולה שהם אזרחי מדינות שאשררו את האמנה או פנייה ישירה לבית-הדין ע"י מועצת הביטחון של האו"ם. גם כך יכולים ישראלים להימנע מהעמדה לדין בהאג ע"י פתיחת הליך משפטי מקומי שיכול להחליף את התביעה הבינ"ל או ע"י אשרור חוקת בית-הדין ושימוש בחסינות מפני תביעות על פשעי מלחמה שתקפה שבע שנים מיום האשרור. אך מה אם בכל זאת ייתבעו בהאג אזרחים, קצינים או פוליטיקאים ישראלים?

אם אכן תיפתח תביעה נגד אזרחים ישראלים, היא תיפתח ביוזמת התובע עצמו, ביוזמת אחת מהמדינות החברות בבית-הדין או ביוזמת מועצת הביטחון של האו"ם. במהלך החקירה וקדם המשפט, יכול התובע לבקש מהשופטים להוציא צווי מעצר. בית-הדין לא עורך מעצרים בעצמו, והוא תלוי בעניין זה במדינות ובמנגנוני אכיפת חוק אחרים. תסריט שבו החשוד יוסגר ע"י מדינת ישראל עצמה הוא בלתי סביר ולכן הגיוני יותר שחשודים ישראלים ייעצרו בעת ביקור במדינה שתהיה מוכנה להסגיר אותם. עם הבאתם להאג הם ייכלאו באחד מ-12 התאים המיועדים לכך במתקן הכליאה האגלאנדן שבפאתי בהאג. במתקן הכליאה תהיה לעצורים גישה לביקורים, לטלוויזיה, לפעילות ספורטיבית, לספרייה, לחדשות ולמחשב אישי שלתביעה אין גישה אליו. הם רשאים יהיו לבשל בעצמם ולהזמין מוצרים לתאם. אם בעקבות החקירה ייפתח משפט, לנאשמים תעמודנה הזכות לייצג את עצמם או לקבל סיוע משפטי, הם יהיו חשופים לחומר החקירה ויוכלו להציג עדים וראיות. הם ייהנו מחזקת החפות, מזכות השתיקה ומהזכות לאי-הפללה עצמאית. אם הם יורשעו, ארסנל העונשים שבית-הדין יכול להטיל עליהם כולל קנסות ופיצויים לקורבנות, החרמות ועונשי מאסר של עד 30 שנה ואפילו מאסר עולם בהינתן נסיבות מחמירות במיוחד.

שופטי בית הדין הפלילי הבינ"ל בהאג:

סאנג היון סונג Sang-Hyun SONG, 68, נשיא בית-הדין, קוריאה

מונה לבית-הדין ב 2003 לאחר קריירה של 30 שנה בהוראה באוניברסיטת סיאול וכהונות כפרופסור אורח בהרווארד, קולומביה, אונ' ניו-יורק ואונ' מלבורן. סונג שימש גם כתובע ושופט בצבא קוריאה, כיועץ למוסדות ממלכתיים שונים במדינה וכעו"ד בחברת עו"ד בניו-יורק. הוא סגן הנשיא של יוניצף בקוריאה וממייסדי ארגונים לעזרה משפטית לנשים וסיוע לילדים חולי לוקמיה. התבטא מספר פעמים בדבר החשיבות של עצמאות בית-הדין ונטרולו מלחצים פוליטיים.

פאטומאטה דמבל דיארה Fatoumata Dembele DIARRA , 60, סגנית נשיא ראשונה, מאלי

מונתה לבית-הדין ב 2003 לאחר שהייתה שופטת בטריבונל הפלילי הבינ"ל ליוגוסלביה. במאלי היא הייתה פעילה בארגוני זכויות אדם ושמירה על בחירות דמוקרטיות. כמו כן, היא שימשה במגוון תפקידים משפטיים ממלכתיים במדינה ובמוסדות לאומיים ובינ"ל לזכויות נשים וילדים, תחום בו היא מתמחה.

האנס פטר קאול Hans-Peter KAUL , 66, סגן נשיא שני, גרמניה

מונה לבית-הדין ב 2003 לאחר ששימש כראש המשלחת הגרמנית למו"מ לכינון אמנת רומא ובית-הדין הפלילי הבינ"ל. הוא דיפלומט מקצועי ששירת בנציגויות גרמניה בנורווגיה, בוושינגטון, באו"ם וגם בת"א בה שימש כדובר השגרירות. הוא היה ראש המח' למשפט בינ"ל במשרד החוץ הגרמני וחבר המועצה המייעצת של הצלב-האדום הגרמני.

אליזבת' אודיו בניטו Elizabeth ODIO BENITO , 70, קוסטה-ריקה

מונתה לבית-הדין ב 2003 לאחר שהייתה סגנית הנשיא של קוסטה-ריקה ושרת המשפטים של המדינה בשתי קדנציות. נבחרה לבית-הדין למרות שנשיא קוסטה-ריקה משך את תמיכתו בה. היא נבחרה לבסוף בתמיכת פנמה וארגוני נשים שונים. הייתה פעילה באו"ם במאבק באפליה דתית ובאמנה נגד עינויים. שפטה בטריבונל הפלילי הבינ"ל ליוגוסלביה שם הדגישה את הפשעים נגד הנשים ואת עברת האונס כמרכיב ב"ניקוי גזעי".

אקואה קואניהייה Akua KUENYEHIA , 62, גאנה

מונתה לבית-הדין ב 2003 לאחר ששימשה כדיקנית הפקולטה למשפטים באונ' גאנה, האוניברסיטה היוקרתית ביותר במערב אפריקה. היא ארגנה פרויקט מחקר על נשים וחוק במערב אפריקה, כתבה ספרים ומחקרים על חוק ומגדר ושימשה כעו"ד ומומחית לזכויות-אדם בגאנה.

ארקי קואורולה Erkki KOURULA , 61, פינלנד

מונה לבית הדין ב 2003 לאחר שהיה שופט בפינלנד, יועץ משפטי למשלחת פינלנד באו"ם ובכיר במשרד החוץ במדינה. לאחר קריירה אקדמית באוקספורד ואונ' הלסינקי הוא היה ראש המשלחת הפינית לוועידת רומא ולכינון בית-הדין ושגריר פינלנד במועצת האיחוד האירופי בשטרסבורג.

אניטה אוסאקה Anita UŠACKA , 57, לאטביה

מונתה לבית-הדין ב 2003 לאחר ששימשה כשופטת בית-המשפט לענייני חוקה בלטביה. היא הייתה מנכ"לית הסניף הלאטבי של יוניצף והייתה שותפה בפרויקטים לדמוקרטיזציה של מזרח-אירופה.

אדריאן פולפורד Adrian FULFORD , 56, בריטניה

מונה לבית-הדין ב 2003 לאחר ששימש כעו"ד ושופט בבריטניה. הוא ממשיך לכהן כשופט באנגליה גם בשבתו כשופט בבית-הדין הבינ"ל. בין השאר, הוא גזר 40 שנות מאסר על ארבעה גברים מוסלמים ממוצא אפריקני שתכננו לבצע פיגועי התאבדות בלונדון ב 2005. הוא נושא בתואר אצילות והוא הומוסקסואל מוצהר.

סילביה סטיינר Sylvia STEINER , 56, ברזיל

מונתה לבית-הדין ב 2003 לאחר ששימשה כתובעת פדראלית ושופטת פדראלית בברזיל. היא הייתה עו"ד בסוף שנות השבעים וראשית שנות השמונים וחברה במשלחת הברזילאית למועצה המכינה של בית-הדין הפלילי הבינ"ל. היא מומחית לזכויות-אדם במשפט בינ"ל ולזכויות נשים וילדים.

קתרינה טרנדפילובה Ekaterina TRENDAFILOVA , 56, בולגריה

מונתה לבית-הדין ב 2003 לאחר קריירה אקדמית ארוכה באוניברסיטת סופיה. היא הייתה ממובילי תהליך הרפורמה של התאמת ההליך הפלילי הבולגרי לזה האירופי והבינ"ל. היא הייתה סגנית התובע המחוזי של סופיה, יועצת משפטית למשרדי ממשלה ונציגת בולגריה בנציבות האו"ם למניעת פשיעה וצדק פלילי. היא מומחית למשפט השוואתי ומשפט פלילי בינ"ל.

דניאל דייויד נטנדה נסרקו Daniel David Ntanda NSEREKO , 68, אוגנדה

מונה לבית-הדין ב 2007 לאחר קריירה משפטית של יותר מ 35 שנה באוגנדה. בשנות השמונים היה יועץ מומחה למניעת פשיעה במרכז האו"ם לפיתוח חברתי ונושאים הומאניטאריים.

ברונו קוטה Bruno COTTE, 64, צרפת

מונה לבית-הדין ב 2007 לאחר שהיה נשיא הערכאה הפלילית של בית-המשפט העליון לערעורים בצרפת במשך שבע שנים. בעבר היה אחראי על הליכים פליליים וחנינות במשרד המשפטים הצרפתי והיה תובע מחוזי בפאריז.

ג'ויס אלואוך Joyce ALUOCH , 62, קניה

מונתה לבית-הדין ב 2009 לאחר יותר מעשרים שנה כשופטת בבית-המשפט העליון הקנייתי. הייתה יו"ר האגודה לשופטות בקנייה ופעילה במסגרת האיחוד האפריקאי והאו"ם בהגנה על זכויות ילדים במיוחד בסודאן וצפון-אוגנדה. היא מומחית לזכויות-אדם וחוק הומניטארי.

סאנג'י מסנונו מונגנג Sanji Mmasenono MONAGENG , 59, בוצוואנה

מונתה לבית-הדין ב 2009 לאחר שהייתה שופטת בסווזילאנד ובגמביה. היא הייתה פעילה באגודות משפטיות שונות ובמשרד המשפטים בבוצוואנה, כמו כן היא שירתה כחברה ויושבת הראש של הנציבות האפריקאית לזכויות אדם ועמים של האיחוד האפריקאי. במסגרת זו היא נאבקה, בין השאר, בעינויים ברחבי היבשת.

קריסטין ואן דן ווינגארט Christine VAN DEN WYNGAERT , 57, בלגיה

מונתה לבית-הדין ב 2009 לאחר קריירה אקדמית של עשרים שנה באונ' אנטוורפן. היא מומחית למשפט פלילי,משפט השוואתי, משפט בינלאומי וזכויות-אדם. היא שפטה במגוון משפטים בינלאומיים (כולל כהונה של שנתיים כשופטת בטריבונל הפלילי הבינ"ל ליוגוסלביה). היא שירתה בפרויקטים שונים של האיחוד האירופי ובוועדה לרפורמה של ההליך הפלילי בבלגיה בשנות התשעים.

קונו ג'ייקוב טארפוסר Cuno Jakob TARFUSSER, 55, איטליה

מונה לבית-הדין ב 2009 לאחר ששימש למעלה מעשרים שנה כתובע ראשי וסגן ראש התביעה של בית-המשפט המחוזי בבולזאנו, איטליה, שם הוא היה אחראי לרפורמה שיצרה מודל ארגוני חדש שהפך לבסיס לכלל מערכת אכיפת הצדק באיטליה.

רנה בלאטמןRené BLATTMAN , 61, בוליביה

מונה לבית-הדין ב 2003 לאחר שהיה שר המשפטים של בוליביה. כשר הוא הוביל למודרניזציה של המערכת המשפטית במדינה ולשימת דגש על זכויות-אדם. הקדנציה של השופטת בלאטמן הסתיימה כבר במרץ אך הוא ימשיך לכהן עד סיום משפטו של תומאס לובאנגה, אחד ממנהיגי המורדים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

* הכתבה פורסמה באוקטובר 2009

מודעות פרסומת

מאת

David Stavrou דיויד סטברו

עיתונאי ישראלי המתגורר בשוודיה Stockholm based Israeli journalist

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s